#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. מדוע נענש דניאל ובמה נענש? 	"דניאל נענש מפני שהשיא עצה לנבוכדנצר שבזכותה המתינה לו הפורענות שנים עשר חודש. למ""ד אחד נענש שחתכוהו מגדולתו ולמ""ד אחר שזרקוהו לגוב אריות. והתוס' (ד""ה שכל) כתבו שלפי התרגום נענש הרבה שנהרג, אבל הגמי שלנו אינה סוברת כן."	בבא בתרא ד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. מאי חזית 1) בכותל של בנין 2) בהוצא? 	"1) רב הונא אמר ראשי הכותל יכוף לצד חבירו. א""ד אמר רב הונא ראשי הכותל יכוף לצד שלו, והא מבחוץ קתני קשיא. רבי יוחנן אמר שיהא טח בטיט אמה בראש הכותל מבחוץ <sup>ח</sup>.<br>2) רב נחמן אמר סינופי יריכי לבר ופרש""י ראשי ההוצים יסב לצד שדה חבירו וכשיהיה סונף ההוצים כשיכלה האחד ויתן את חבירו יסנפנו מבחוץ, ור""ח פירש מוציא הקנים שהם לחיזוק המחיצה לחוץ. ומשריק ליה בטינא שלא יגוז חבירו. אביי אמר הוצא לית ליה תקנתא אלא בשטרא.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ח.  כתב הרא""ש  (סי' ו)  לכאורה נראה דלא פליגי אהדדי, ור""ח כתב דפליגי ופסק כר' יוחנן, ולדבריו בהא פליגי ר' יוחנן סבר גיזוזא לא ידיע ורב הונא סבר קולפא לא ידיע.</span>"	בבא בתרא ד. - ד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. המקיף את חבירו משלש רוחותיו וגדר את שלשתן אין מחייבין<br>אותו רבי יוסי אומר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל. במה פליגי? 	"לרב הונא לא שנא גדר ניקף או מקיף לת""ק משלם חצי לפי דמי קנים בזול ולרבי יוסי משלם חצי לפי מה שגדר <sup>ט</sup> .<br>לחייא בר רב:<br>א. לת""ק משלם חצי מאגר נטירא ולרבי יוסי משלם חצי מדמי קנים בזול.<br>ב. לת""ק משלם רק על הרביעית' אם גדרה מקיף אבל אם גדרה ניקף לא ישלם כלום ולרבי יוסי בין גדרה ניקף ובין גדרה מקיף משלם על מחצית מכולם. <sup>י</sup>.<br>ג. לת""ק אם עמד ניקף הוא דמגלגלין עליו מחצית מהכל אבל עמד מקיף אינו נותן לו אלא דמי רביעית ולרבי יוסי ל""ש ניקף ול""ש מקיף אם עמד וגדר מגלגלין עליו מחצית מהכל <sup>יא</sup>.<br>ד. לת""ק ל""ש ניקף ול""ש מקיף אם עמד וגדר מגלגלין עליו את הכל ולרבי יוסי רק אם עמד ניקף וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל דגלי דעתיה דניחא ליה, אבל אם גדר מקיף אינו נותן לו כלל <sup>יב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ט.  כתב הרשב""א בשם הרמב""ן שנחלקו אם הוי כיורד לשדה העשויה ליטע ונטעה שלא ברשות דשמין לו וידו על העליונה או דסתם שדות אינן עשויות לגדור ובנטירות בת זוזא סגי ליה אלא כשמוצא קנים בזול עומד וגודר.
<br>י.  לרש""י לת""ק אינו משלם על הראשונות שכבר יצא זכאי עליהן בב""ד ופירשו הרשב""א דאמרינן קם דינא, ור' יוסי סבר הדר דינא דלא פטרוהו ב""ד מתחילה אלא מפני שלא היה נהנה. ובשם הרמב""ן פירש דלת""ק פטור על הראשונות לפי שלא עשאן להשתלם מהן כלל, ור' יוסי סבר כיון שלבסוף הוא עומד וגודר הרי גילה בדעתו שמתחילה היה רוצה לגדור לגמרי אלא שלא נזדמן לו עד עכשיו. והתוס' פירשו שעל הרבי עית משלם שאין לך אדם שלא יסייע לרביעי ת שיהא גדור מארבע רוחותיו. 
<br>יא.  והרשב""א כתב שרש""י לא גרס את האיבעית אימא הזה.
<br>יב.  והתוס' ד""ה הגה""ה בדף ה ע""א אינו הגהה של דברי רבי יוסי בפירוש זה, אלא הוא מבעלי תוס' אחרים לפרש דברי ת""ק בתירוץ הקודם, וכמבואר ברש""ש. ועי' תו""ח.</span>"	בבא בתרא ד:		
